10 Trends for 2021

#10 Measure to measure 

השימוש בתוצר לאומי גולמי למדידת צמיחה כלכלית כל כך מקובל בעולם שקשה להאמין שהמושג הומצא לפני פחות ממאה שנה וששורשיו נעוצים במאבק של אמריקה לצאת מהשפל הגדול של שנות השלושים. המחשבה הייתה כי הוספת ערך כולל של הפעילות הכלכלית יהיה מדד טוב להצלחה, ויש להשתמש בו לעיצוב מדיניות הממשלה. הקשר בין צמיחה כלכלית לרמת חיים היה קרוב מספיק בכדי שהשניים ישפיעו ויהיו קשורים זה בזה. האתגר העיקרי בתמ"ג הוא שהוא מתמקד בכמות הצמיחה שמושגת ולא באיכות הצמיחה – בעלות האנושית או הסביבתית בהשגתה. בימיינו "צמיחה לשם צמיחה – בכל מחיר" אינה ברת קיימא. כפי שאומר סיימון קוזנץ על הסטטיסטיקה, שהוא עצמו יצר: …"יש להבחין בין כמות ואיכות הצמיחה, בין עלויות ותמורות הצמיחה ובין הטווח קצר והטווח ארוך. היעד לצמיחה רבה יותר צריך להיות ממוקד יותר, צמיחה של מה ובשביל מה"…צמיחה כלכלית, המונעת על ידי גלובליזציה וטכנולוגיה, הביאה יתרונות עצומים לאזורים רבים בעולם בשלושים השנים האחרונות. אך במדינות רבות היא גם הניעה עלייה חדה באי-השוויון שהוגברה על ידי מגיפה, שמשפיעה באופן לא פרופורציונלי על חלקים פגיעים יותר בחברה. העובדים והמיעוטים בשכר נמוך סבלו ביותר מנקודת מבט בריאותית ופיננסית. מדאיג במיוחד הוא שיש יותר ויותר עדויות להבראת המשק 'בצורת K' – בה כמה היבטים של הכלכלה והחברה מתאוששים הרבה יותר מהר מאחרים. עובדים מיומנים בעלי הכנסה גבוהה יותר בענפים מבוססי ידע, הצליחו הרבה יותר טוב במהלך המשבר; וכפי שהדברים נראים, ימשיכו לעשות זאת. חששות כאלה מהדהדים בתקופה בה ממשלות ברחבי העולם משקיעות טריליוני דולרים בתמיכה בכלכלותיהן. הבטחת חזרה להתרחבות כלכלית היא מטרה לגיטימית לחלוטין, אך רבים דורשים "לבנות חזרה טובה יותר" כאשר ההכנסה הבסיסית האוניברסלית תהפוך לנושא הדיון הפוליטי והכלכלי המרכזי. עם כל כך הרבה חברות שמאמצות כעת את הרעיון של השורה התחתונה המשולשת: אנשים-כדור הארץ-רווח באמצעות המדיניות הסביבתית, החברתית והתאגידית (ESG), יש התאמה הולכת ומתפתחת בין שאיפות הממשלות והעסקים המובילים על הצורך לשנות את הדרך בה אנו חושבים על הצלחה. אז האם זה משנה באיזו סטטיסטיקה אנו משתמשים – ואם איננו ממוקדים בתוצר, במה עלינו להשתמש? פיטר דרוקר טען כי "אם אתה לא יכול למדוד את זה, אתה לא יכול לשפר את זה" – וזה בהחלט תומך בטיעון שעלינו לפתח מדדים המשקפים באופן מלא יותר את ההתקדמות שלנו בהתמודדות עם נושאים חברתיים וסביבתיים כמו גם כלכליים. מדד הפיתוח הכללי העולמי (IDI) של הפורום הכלכלי העולמי הוא אחד המדדים האלטרנטיביים הבולטים ביותר. התוצר והצמיחה בתעסוקה מופיעים באופן בולט – לצד מדדי הכללה, שוויון וקיימות. מדינות סקנדינביה משיגות ציונים גבוהים, כפי שמשתקף במחקרים המדרגים במפורש את המדינות והערים לפי 'אושר' – מה שאולי אינו צירוף מקרים בהתחשב בהצלחה בה זכתה שוודיה בהתמודדות עם אי-שוויון בהכנסות במהלך משברים קודמים. אולי הגיע הזמן לשנות את אמות המידה הבסיסים לפיו שופטים כל כך הרבה ממשלות – שיש לה השלכות משמעותיות על הנדל"ן. אם הוכשרנו מחדש להעריך את הצלחת הממשלה באמצעות מידה רחבה יותר של התקדמות כמו IDI, המדיניות הלאומית הייתה ממוקדת ומופעלת בצורה שונה למדי. לא להתעלם מהצמיחה הכלכלית – אלא להשקיע באופן ישיר, ולתמרץ אחרים להשקיע, באזורים שמועילים לחברה בנוסף לגירוי הכלכלה. כשם שלארי פינק צופה "הקצאה מחדש משמעותית של ההון" בתגובה לשינויי האקלים, לשינוי נרחב במדיניות בקווים אלו תהיה השפעה דומה – לפי התכנון. בקרב המוטבים יהיו רבים מהאזורים העירוניים שלנו הזקוקים ביותר להתחדשות, יחד עם האנשים הפגיעים ביותר בחברה המרכיבים בדרך כלל את תושביהם. שינוי האופן בו אנו מודדים הצלחה לא, לבדו, יעשה את ההבדל. אבל זו תהיה התחלה טובה. אחרי הכל, כפי שמסכם ג'וזף שטיגליץ, "אם נמדוד את הדבר הלא נכון, אנו נעשה את הדבר הלא נכון.

אנחנו באביסון יאנג יוצרים לך ערך כלכלי, חברתי וסביבתי אמיתי באמצעות אנשינו סביב לעולם.

קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ רכשה עם ריאליטי קרן השקעות בנדל"ן את המתחם "פרדס שניר" בדרום תל אביב תמורת 337 מיליון ₪ (לדיווח קרדן).

קבוצת עזריאלי בע"מ רכשה מ בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ את אברהם הוסטל בתל אביב תמורת 180 מיליון ₪ (לדיווח עזריאלי).

מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ רכשה 11 דונם לבניית מבנה מסחרי 6,900 מ"ר ו 20,700 מ"ר משרדים בפתח תקווה תמורת 70 מיליון ₪ (לדיווח החברה).